מספר הרה״ח ר׳ חיים פארו שי׳ שליח הרבי במאנצ׳סטער שבאנגליה, ששמע את הסיפור מפיו של בעל המעשה עצמו:

הרה״ח ר׳ א׳. סוחר מפורסם שמושבו בארה״ב, לא עשה שום צעד, גדול או קטן, ללא הסכמתו וברכתו של הרבי כדרכם של חסידים.

בשנת תער״ב בעת שנבנתה הספינה הגדולה, שקראו לה בשם ״טיטניק״, היה מזה רעש גדול בעולם מרוב התפעלות, כי היו בה כל מיני מעלות של תענוגי עוה״ז כתיאטרון רח״ל וכדומה. והרבה אנשים רצו לנסוע להפלגה הראשונה שלה בים הגדול.

בזמן ההוא בא יהודי אחד שהי׳ לו שייכות להרבי הרש״ב נ״ע, עם החתן שלו, ואמר לרבי שהחתן החליט לנסוע עם הספינה החדשה

פעם באו הורים לכ״ק אדמו״ר הרש״ב נ״ע בתחנונים, היות שבנם היחיד משרת בצבא בעיר קייב, והזמן עכשיו אינו רגוע, והם ובנם כל הזמן בפחד גדול אם תהי׳ מלחמה ח״ו. ובקשתם מהרבי שיתן להם ברכה להרגעה, ושיחזור בנם בשלום הביתה.

והשיב הרבי רש״ב נ״ע: חיילים חייבים להיות תמיד בשמירה והגנה,

בחור ישיבה מאוסטרליא נסע לרבי לניו יורק בלי היתר יציאה מהצבא, וכשהגיע זמנו לחזור לאוסטרליא דאג וחשש מאד שמא יעצרו אותו בעת ביקורת הדרכונים, והחליט לספר זאת לרבי ושאל את עצתו הק׳ מה לעשות?

בקשתיו למסור.. הספר תניא לסגולה שיהא מונח בסמיכות מקום בחדר בו נמצא רוב זמנו, וצריך היה להשתדל שיעטפו את התניא כלי בתוך כלי, אם בחדר זה עושים גם ענינים כאלו הדורשים זה.